שילוב עבודה ולימודים במסגרת שיקום תעסוקתי

במסגרת תהליך שיקום תעסוקתי, מתעוררת לעיתים השאלה האם אפשרי ורצוי לשלב לימודים ועבודה במקביל, בזמן שהנפש עדיין מתמודדת עם משקעים, פחדים, או פערים תפקודיים. שילוב עבודה ולימודים יכול לפתוח דלתות, לחזק תחושת מסוגלות ולשפר את הסיכוי להשתלבות מלאה בשוק העבודה, אבל הוא דורש מחשבה, תכנון ותמיכה נכונה.

בואו ננסה להבין יחד מה נכון, מה אפשרי, ואיך מאזנים בין האתגר לבין ההזדמנות:

האם אפשר בכלל לשלב עבודה ולימודים בתהליך שיקום?

ברוב המקרים, כן, אפשר. אבל השאלה החשובה יותר היא מתי, איך ובאיזה מינון. שיקום תעסוקתי מבוסס על חזרה הדרגתית לחיים פעילים בעולם העבודה, עם התאמות ותמיכה. סל השיקום של משרד הבריאות לאנשים המתמודדים עם אתגרים נפשיים, כולל מסגרות תעסוקה שונות, החל מתעסוקה מוגנת ועד לתעסוקה נתמכת בשוק החופשי. הסל מציע גם השלמת השכלה בסיסית או תיכונית, וכן תוכניות של השכלה אקדמית נתמכת עם ליווי אישי, חונכות ועזרה בהנגשה ובהתאמות לפי הצורך.

ישנן עדויות מחקריות לכך שכאשר מחברים תעסוקה עם השכלה, במיוחד אצל צעירים ובתחילת הדרך השיקומית, מתקבלות תוצאות טובות יותר הן בלימודים והן בעבודה. עם זאת, לעיתים נוצר קושי הנובע מעומס, מקצב מהיר מדי וחוסר בהתאמות אישיות. בזמן שיקום, אנו עדיין לומדים מחדש גבולות ויכולות. לכן המפתח הוא הדרגתיות וגמישות: להתחיל בהיקף מצומצם, מלווה בתמיכה, לבדוק את תגובות הגוף והנפש, ורק כשבטוחים – להגדיל את היקף הלימודים או שעות העבודה.

המערכת מכירה בכך שהמשתקם נמצא בתהליך הדרגתי. לדוגמה, מי שמקבלים שיקום מקצועי דרך ביטוח לאומי זכאים לדמי שיקום בזמן לימודים מקצועיים בהיקף מינימלי שנקבע שם (לפחות 16 שעות לימוד בשבוע במסלול הכשרה מקצועית), וישנם מסלולים שבהם קצבת שיקום משולמת כאשר היקף הלימודים גבוה יותר (כ-20 שעות שבועיות). זה מאפשר ברוב המקרים ללמוד ולעבוד לפי רף שמתאים ליכולות הנוכחיות ולשלב השיקום שבו נמצאים.

במכללת גל מוצעות תוכניות מגוונות המיועדות לחיזוק החוסן התעסוקתי ולרכישת כישורים תעסוקתיים הנדרשים בעולם העבודה. כמו כן, ניתן לקבל ייעוץ אישי במסגרת "הקליניקה בגל".

אחת מהתכניות הינה "חוזרים לעבודה", תוכנית שיקום תעסוקתי של עשרה חודשים המיועדת למחלימים צעירים מסרטן שמבקשים להשתלב מחדש בשוק העבודה. תוכניות חוסן תעסוקתי של המכללה מיועדות למשתקמים מסוגים נוספים, וכוללות חיזוק מיומנויות תעסוקתיות, בניית קורות-חיים, התנסות תעסוקתית, ועוד. המכללה גם מספקת שירותים אישיים של אבחון וייעוץ תעסוקתי.

בשורה התחתונה, שילוב עבודה ולימודים הוא אפשרות אמיתית בשיקום תעסוקתי, אבל הוא חייב להיעשות מתוך תכנון משותף עם יועצי שיקום, הכרה אמיצה במציאות החדשה וקבלת החלטות על פי מה שאפשר לעמוד בו עכשיו, לא למה שנדמה ש"צריך".

הערכת יכולת אישית ויצירת תכנית מותאמת

איך מעריכים את היכולת האישית?

הערכת יכולת נעשית לרוב בשיתוף האדם, יועצי שיקום, אנשי מקצוע טיפוליים ולעיתים גם בעלי מקצוע בתחום הרפואה. התהליך כולל בחינה של מכלול מרכיבים: מצב גופני, מצב רגשי, יכולת ריכוז ויכולת להתמודד עם שינויים, יציבות נפשית בחודשים האחרונים, איכות השינה, רמות אנרגיה במשך היום, יכולת התמדה, בטחון עצמי, ועוד. המטרה היא לקבל תמונה רחבה ולא לקבוע יכולת על סמך יום אחד טוב או קשה.

הצבת גבולות נכונים

תכנון משותף נועד למנוע עומס יתר, שהוא אחד הגורמים המשמעותיים לכשלונות במהלך שיקום. לכן בשלב זה מגדירים יחד מהו היקף השעות שניתן לנסות בהתחלה ומהם סימני האזהרה שחשוב לזהות, כמו ירידה חדה במוטיבציה, עייפות קיצונית, החמרה בתסמינים נפשיים או גופניים, או קושי משמעותי להתמיד. זיהוי מוקדם של סימנים כאלה מאפשר למנוע הידרדרות ולכוון מחדש את התכנית כך שתתאים יותר לצרכי המשתקם.

יועצי השיקום ואנשי המקצוע בוחנים יחד עם המשתקם את החוזקות, את מה שמאתגר ואת מה שאפשר לנסות בשלב הנוכחי. הם גם מסייעים למשתקם להחליט האם נכון להתחיל מעבודה, מלימודים, או משילוב מצומצם של שניהם. התכנית נבנית כך שתאפשר הצלחות קטנות, חוויות חיוביות של מסוגלות ותחושת ביטחון.

לעיתים הרצון להתקדם מהר מוביל לבחירות מאתגרות מדי, כמו לימודים אינטנסיביים, עבודה בתנאים תחרותיים או עומס שעות גבוה. חשוב לוודא שהשאיפות אינן משתלטות על הצרכים. המפתח הוא לשלב בין החלום לבין המציאות, כך שלא תיווצר שחיקה שתפגע בתהליך.

הערכת התקדמות והתאמות

תוכנית משולבת של לימודים ועבודה אינה קבועה, אלא דינמית. אחת לכמה זמן בוחנים מחדש כיצד האדם מסתגל: מה עובד טוב, מה מעייף ומה דורש התאמה. כאשר יש תחושת הצלחה ויציבות, ניתן להוסיף אתגרים חדשים.

בחירת מסלול לימודים מתאים

על פי המחקר בתחום השיקום התעסוקתי, שילוב של השכלה ותעסוקה יחד מעלה את הסיכוי לתוצאה יציבה לאורך זמן. מחקרים מראים גם כי ככל שהמסלול הלימודי מותאם וככל שניתנת ללומד תמיכה, כך יש סיכוי גבוה יותר שהאדם ישלים את לימודיו ויוכל להסתמך עליהם בהמשך להשגת תעסוקה. לכן חשוב לבדוק האם מתאים לכם קורס קצר וממוקד, לימודים לתואר אקדמי מלא, לימודים במתכונת גמישה (ערב/אונליין), וכד'.

בבחירה של מסלול לימודים יש לבדוק גם את פוטנציאל ההשתלבות המקצועית. האם הלימודים יספקו מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה? האם יש תחומים שמותאמים למצב הספציפי של המשתקם (למשל עבודה היברידית, שעות גמישות)?

שיקולים מעשיים חשובים:

עומס לימודים: כדאי להתחיל בלימודים בהיקף קטן (למשל שעה-שעתיים ביום או בשבוע) ולעלות בהדרגה. כדאי להתחיל בתכנית לחיזוק החוסן התעסוקתי שתכין אתכם להתמודדות יעילה עם אתגרים לימודיים ותעסוקתיים בעתיד.

פורמט גמיש: אפשרות ללמוד מרחוק, קורס אונליין שניתן ללמוד בשעות ובקצב שנוח, וכד'.

סיוע ותמיכה: האם המסלול כולל ליווי אישי, ייעוץ אקדמי מותאם, אפשרות לצמצום עומסים או קבוצת תמיכה לסטודנטים בשיקום.

משך: האם ניתן להקטין או להאריך את משך הלימודים, למשל לקחת פחות קורסים או לפצל אותם למנות קטנות.

קווים מנחים לבחירה נכונה:

התייעצו עם יועץ השיקום כך שהלימודים יהיו חלק מתכנית השיקום הכוללת.

בדקו אפשרויות התאמה, כמו למשל: הארכת זמן לבחינות, בחינה בעל פה, ועוד.

הגדירו מראש משימות ולאיזו תמיכה אתם זקוקים כדי לעמוד בהן.

הסכימו מראש על נקודות ציון והערכה ובהן בדקו איך הדברים הולכים ומה מידת ההצלחה, האם יש התאמה או שיש צורך בתכנון מחדש.

תמיכה וליווי במסגרת השיקום

שילוב לימודים ועבודה בזמן שיקום תעסוקתי דורש לא רק בחירה נכונה של מסלול, אלא גם מעטפת שתומכת במשתקם לאורך כל הדרך. יועצי השיקום ואנשי המקצוע נמצאים בקשר רציף עם המשתקם, מסייעים לזהות קשיים, להבין את מקורם ולהתאים מחדש את תכנית העבודה והלימודים על פי הצורך. ליווי מקצועי טוב מאפשר לזהות קשיים בזמן ולמנוע נסיגה או כשלון בתהליך השיקום.

המדריך או היועץ השיקומי מסייע למשתקם לתכנן שעות לימודים ועבודה, לנהל עומסים ולפתור מצבים שבהם דרישות העבודה מתנגשות בדרישות הלימודיות. התפיסה הבסיסית היא שלמשתקם יש יכולות, והשאלה היא איך יוצרים סביבו את התנאים שיאפשרו לו לממש אותן.

בתוכניות שמיועדות לאפשר לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית או גופנית להשתלב בלימודים אקדמיים או מקצועיים ניתנים חונכות אישית, עזרה בארגון מטלות והתאמת קצב למידה, תיווך מול מוסד הלימודים בבקשת התאמות, תמיכה בזמן בחינות והגשת עבודות ובתקופות עומס.
לעיתים יש צורך גם בתיווך מול מעסיק בנוגע להתאמות וגמישות ואיתור פתרונות כשעולה קושי בשטח (למשל, עבודה במשמרות קצרות יותר בתקופת מבחנים). בונים יחד "רשת ביטחון" לשבועות קשים, כולל הורדת עומס זמנית לפי הצורך שמונעת תחושת כישלון. כאשר המשתקם יודע מראש שאפשר להקטין את העומס מבלי "להרוס" הכל וזה לא "הכל או לא כלום", הוא ניגש לתהליך בביטחון גדול יותר.

יצירת מרחב שמאפשר צמיחה

בסופו של דבר, מטרת הליווי התעסוקתי והלימודי אינה רק מניעת כישלונות אלא גם יצירת חוויות הצלחה. כל קורס שמצליחים לסיים, כל חודש עבודה רציף, כל תקופת יציבות הם אבני דרך משמעותיות בבניית תחושת הערך והתפקוד. הליווי יוצר מרחב שבו המשתקם לא מרגיש שהוא "לבד מול המשימות" אלא חלק מתהליך שבו יש מישהו לצידו.

שילוב בפועל – עבודה לצד לימודים

השלב שבו מתחילים ללמוד או לעבוד הוא רגע משמעותי בתהליך השיקום. הוא מביא איתו תקווה ותחושת התקדמות, אבל גם צורך בניהול קפדני של הקצב, סדר היום והאנרגיה.

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הצלחת השילוב הוא אופי העבודה. תפקיד גמיש עם שעות מצומצמות ויכולת להכניס התאמות מתאים יותר לתחילת תהליך שיקום מאשר עבודה אינטנסיבית או תפקיד תובעני. עבודה במסגרת שמכירה בצרכים המיוחדים מקלה על ניהול המשימות והאנרגיה בתקופות של עומס רגשי וגופני.

התמודדות עם ימים קשים

בתהליך השיקום כל אחד חווה לפעמים ימים של פחות אנרגיה, קושי בריכוז או עלייה בחרדה. היכולת לזהות את הימים הללו ולפעול בהתאם חשובה יותר מכל דבר אחר.
לעיתים הפתרון הוא שיחת תמיכה שתקל ותסייע בחלוקת עומסים ולעיתים אפשר להתאים זמנית את היקף שעות העבודה או הלימודים. המטרה היא להגיב באופן שימנע את הפסקתו המוחלטת של התהליך. העבודה והלימודים לעיתים מושכים לכיוונים שונים, ושילוב נכון מתרחש כאשר כל אחד מהתחומים מקבל את המקום שלו בלי לפגוע באחר. ניתן להסתייע לשם כך במרכזי התמיכה האקדמיים הקיימים בכל מוסד אקדמי (פירוט באתר "כל זכות").

כדי ששילוב יצליח לאורך זמן, חשוב להיעזר בכל מקורות התמיכה העומדים לרשות האדם: משפחה, חברים, מדריך תעסוקתי, יועץ השיקום, רופא, פסיכולוג, או אנשי מקצוע נוספים. גם שגרה עקבית מקלה על ההתמודדות. אורח חיים מיטבי הכולל שעות שינה קבועות, זמני לימוד ברורים, אכילה מסודרת ומנוחה יומית קצרה יכולים להשפיע ישירות על איכות התפקוד. חשוב לזכור ששגרה לא נבנית ביום אחד. היא תהליך שנבנה מתוך ניסוי וטעייה, עד שהיא הופכת לאחד מן העוגנים החשובים ביותר בשיקום.

מה אפשר לעשות אם שילוב עבודה ולימודים מאתגר מדי?

לעיתים מרגישים שאם לא עומדים בקצב, חייבים לוותר על משהו. בפועל, לפעמים הפתרון הוא לאו דווקא ויתור, אלא דיוק: בחירה מודעת והבנה של מה באמת נחוץ עכשיו, מה יכול לחכות, ואיך בונים מסלול שמאפשר נשימה. במקרה כזה אפשר לשקול בניית תוכנית שיקום תעסוקתי הדרגתית, שתאפשר לכם להתקדם צעד אחרי צעד, בקצב שמתאים ליכולת הנוכחית.

במסגרת בניית התוכנית, מבצעים:

מיפוי עומסים – מנסים לזהות מה גוזל הכי הרבה אנרגיה ומה דווקא נותן כוח.

צמצום נקודתי – הפחתת עומס בתחום מסויים.

התנסות והסתגלות – מאפשרים לעצמנו תקופת התנסות ממושכת דיה במתכונת הנוכחית כדי לבדוק אם אנחנו מסוגלים להסתגל ולהתרגל לעומסים החדשים.

בחינה והתאמה מחודשת – לעיתים, לאחר בחינת המצב, מתבצע דיוק של ההתאמות מול המעסיק בעזרת יועץ הלימודים.

חזרה הדרגתית – אם ניתן, אפשר לתכנן העלאה של העומסים בהדרגה במקום בבת אחת.

חשוב לזכור שהמטרה היא לא רק תעסוקה, אלא איכות חיים, תחושת מסוגלות, וחיבור משמעותי לעולם העבודה. אין נכון/ לא נכון, אלא רק מה שנכון לכם ברגע זה.

תקשורת עם מעסיקים ומוסדות לימוד

שילוב עבודה ולימודים בזמן שיקום תעסוקתי אינו מתקיים בחלל ריק. הוא תלוי גם באנשים שמסביב, כמו המעסיק, המרצים, המרכז הלימודי, ולעיתים גם גורמי תמיכה חיצוניים. תקשורת נכונה מול הגורמים הללו יכולה להפוך את התהליך לנגיש ובר-ביצוע. תקשורת לא מספקת עלולה ליצור עומס, חוסר הבנה ואפילו נשירה מהעבודה או מהלימודים.

אין חובה חוקית לחשוף בפני מוסד לימודים או מקום תעסוקה אתגרים או מגבלה שאינה משפיעה על בטיחות או ביצוע תפקיד .יחד עם זאת, במקרים רבים, שיתוף מאפשר גמישות, הבנה של הצרכים ולמנוע פרשנויות שגויות לקשיים נקודתיים. שיתוף אינו חייב לכלול פרטים רפואיים. לעיתים מספיקה אמירה כללית כמו "אני נמצא/ת בתהליך חזרה הדרגתי לשוק העבודה ולכן אצטרך תמיכה מסויימת בתקופות עומס." ניתן להתייעץ עם המלווה התעסוקתי כדי להחליט על "הסיפור שלי" שיוצג בפני המעסיק.

הצלחת עובד חדש היא האינטרס של המעסיקים, אבל לעיתים קרובות הם זקוקים להבהרה או הנחיה כדי שזה יתאפשר. תקשורת ברורה עוזרת להשיג שיתוף פעולה. כאשר המעסיק יודע מה הצרכים ומה מייצר קושי, קל לו הרבה יותר לאפשר גמישות נקודתית, במיוחד במשרות חלקיות או בתפקידים המתאימים לשיקום.

התמודדות עם חוסר המידע והידע של המעסיק

לא כל מקום עבודה מותאם לתהליך שיקום, ולא כל מעסיק מבין את הצרכים. כאשר נוצרים מצבי לחץ, תגובות ביקורתיות או חוסר גמישות, חשוב לא להישאר עם זה לבד. היועץ או המלווה התעסוקתי יכול לתווך, לסייע בייצוג העצמי ולהסביר למעסיק את הצרכים, ואף להציע פתרונות פרקטיים. במקרים קיצוניים שבהם אין נכונות לשינוי, לעיתים נכון לשקול מעבר למקום עבודה שמתאים יותר לתהליך השיקום.

תקשורת עם מוסד הלימודים לשם קבלת התאמות

רוב מוסדות הלימוד בישראל מאפשרים התאמות לסטודנטים המתמודדים עם אתגרים נפשיים או תפקודיים. התאמות כאלה אינן "הנחה", אלא אמצעי שמטרתו לאפשר שוויון הזדמנויות. התאמות אפשריות כוללות הארכת זמן במבחנים, הגשת עבודות במועדים גמישים יותר, למידה בקבוצות קטנות, תמיכה רגשית או תמיכה אקדמית. כדי לקבל התאמות, נדרש לרוב אישור מקצועי מתאים (איש טיפול, פסיכיאטר, עובד השיקום). התהליך אינו מורכב כפי שנדמה, ותוכניות שיקום מסייעות בו במקרים רבים.

תפקיד עובדי השיקום בתקשורת מול גורמים חיצוניים

יועצי השיקום, המדריכים התעסוקתיים והחונכים יכולים לשמש כמתווכים מקצועיים בין האדם לבין מסגרות. הם מסייעים לנסח מכתבים רשמיים, להתכונן לקראת פגישות עם המעסיק, להסביר למוסד הלימודי את הצרכים וההתאמות, לתמוך בהחלטות ולקחת חלק בפתרון בעיות. הם גם שומרים על האינטרסים של מקבל השירות ומוודאים שלא ייקח על עצמו עומס גדול מדי מתוך רצון "להוכיח".

בסופו של דבר, תקשורת טובה אינה רק עניין טכני. היא מבוססת על אמון בכך שהאדם עושה מאמץ אמיתי, שהמעסיק ינהג בהגינות, ושמוסד הלימוד רוצה בהצלחתו של הסטודנט.
דיאלוג מכבד ופתוח מאפשר לכולם לראות את התמונה במלואה ולסייע בתהליך, גם בתקופות מאתגרות.

מה עדיף להתחיל קודם: לימודים או עבודה?

אחד הצמתים המשמעותיים ביותר בתהליך השיקום הוא ההחלטה מאיפה להתחיל. עבור חלקנו, כניסה מיידית לעבודה יוצרת יציבות וביטחון. אצל אחרים דווקא לימודים הם השלב הראשון שמחזיר תחושת משמעות ומסגרת. יש גם מי שזקוקים לשלב ביניים קצר לפני שנוגעים בשני התחומים. אין מסלול אחיד המתאים לכולם, ויש צורך בהתאמה אישית של תהליך השיקום בכל מקרה ומקרה.

להבין מה נכון עכשיו, לא מה שהיה נכון פעם

אדם יכול להגיע לשיקום עם היסטוריה של עבודה רציפה או עם השכלה מרשימה, אך השאלה המרכזית היא מה מתאים למצב הנפשי והתפקודי הנוכחי שלו. למשל, מי שחווה תקופה ארוכה של חרדה עשוי להרגיש בטוח יותר להתחיל בלימודים מקוונים לפני חזרה לעבודה עם אינטראקציה חברתית מרובה. לעומת זאת, לאדם שמתקשה בריכוז אך מתפקד טוב במשימות מעשיות מתאים יותר להתחיל בעבודה מותאמת והדרגתית לפני פנייה ללימודים תיאורטיים.

מתי עדיף להתחיל בלימודים? או בעבודה?

כאשר ההחלטה היא מורכבת, במצבי חוסר וודאות, כאשר האדם מנותק מעולם העבודה או הלימודים מזה תקופה, יש מקום להיעזר בשירותי אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי, בשירותי סל שיקום של משרד הבריאות או בשירותי השיקום של משרד הרווחה.

תכניות חיזוק החוסן התעסוקתי של מכללת גל – "נתיב חדש", "חוזרים לעבודה", תכנית "טל", סדנאות הכנה לעבודה או תכניות הלימודים והמכינות במכללה יכולות להוות צעד ראשון והדרגתי לקראת השתלבות בלימודי הכשרה מקצועית, לימודים גבוהים או עבודה. התכניות משלבות חקר תעסוקתי והתנסויות תעסוקתיות, כך שהמשתתף יכול לבדוק את המסוגלות שלו לשילוב לימודים ועבודה ולרכוש מיומנויות של וויסות עצמי, ניהול עצמי, ניהול זמן ומשימה.

תכניות אלה עשויות להוות נקודת פתיחה טובה כאשר יש צורך במסגרת רכה ומוגנת יותר, כאשר האדם מעוניין לתרגל מחדש מיומנויות קוגניטיביות כמו ריכוז, ארגון, זיכרון, כאשר יש רצון ברור להחלפת מקצוע או רכישת מקצוע חדש או כאשר הקצב הנפשי עדיין לא מתאים לעמידה בדרישות של מקום עבודה. ההשתתפות בתכניות מספקת מסגרת קבועה, מטלות מדורגות ועומס שניתן להתאים באופן גמיש יותר.

מתי עדיף להתחיל בעבודה?

עבודה יכולה להיות הצעד הראשון כאשר יש צורך מיידי ביציבות יומיומית ורוטינה, כאשר קיימות יכולות תפקוד בסיסיות יציבות של שעות שינה, עמידה בזמנים ויחסים בין־אישיים, כאשר המשתקם חש שהוא מתחזק דרך עבודה בשטח וכאשר יש רצון להרגיש מועיל ומשמעותי כבר מהשלב הראשון. עבודה, גם בהיקף קטן, מעניקה תחושת ערך, חיזוק חברתי ותחושת תרומה מיידית ומוחשית.

מתי נכון לשלב בין לימודים ועבודה כבר מההתחלה?

שילוב מההתחלה מתאים כאשר קיימת יציבות טובה יחסית לאורך זמן, כאשר קיימת יכולת בסיסית של ניהול עומס וכאשר האדם מרגיש שהוא מסוגל להתמודד היטב עם מסגרות. במקרים כאלה מומלץ להתחיל בלימודים ממוקדים יחסית (מפגש שבועי אחד או שניים) יחד עם עבודה חלקית של מספר שעות בשבוע. שילוב כזה מספק תחושת התקדמות בשני אפיקים ומאפשר גמישות, שכן אם תחום אחד קשה יותר בתקופה מסויימת ניתן להוריד עומס בתחום האחר.

סדר ההתקדמות אינו קבוע. חלק מהאנשים מתחילים בלימודים ומגלים שהם זקוקים להפסקה קצרה לטובת חיזוק תעסוקתי, ואילו אחרים מתחילים בעבודה ומבינים שרכישת מקצוע תסייע להם להתקדם. לכן אחת ההמלצות המרכזיות בשיקום תעסוקתי היא לבצע הערכה מחודשת אחת לכמה שבועות ולבדוק איפה מרגישים יציבים? מה יוצר עומס? מה מקדם אותנו באמת? בדיקה זו מאפשרת להוביל תהליך מותאם, יעיל, ובעיקר – ריאלי.

הדרך היעילה ביותר לשלב לימודים ועבודה היא להתייחס לכך כמסלול שמתפתח ומשתנה בהתאם לתחושות, ליכולות ולשלב השיקום. לא חייבים להצליח בהכל בבת אחת. ההתקדמות יכולה להיות איטית או מהירה, העיקר שהיא יציבה ושנעשית מתוך בחירה ולא מתוך לחץ.

לסיכום, שילוב של לימודים ועבודה בתוך שיקום תעסוקתי הוא צעד הדורש רגישות, סבלנות ושיתוף פעולה. הוא מאפשר לפתוח בהדרגה אפשרויות חדשות, ולגלות מחדש מה נותן לנו משמעות וכוחות. גם רגעים קטנים של התקדמות יכולים לייצר שינוי גדול לאורך זמן. וללמד אתכם להאמין בעצמכם מחדש.

תרצו לשמוע עוד על שילוב לימודים ועבודה בתהליך שיקום תעסוקתי? צרו עמנו קשר ונשמח לספק את כל המידע ולענות על שאלותיכם בנושא.